יום ראשון, 30 ביוני 2013
יום ראשון, 23 ביוני 2013
יום שבת, 22 ביוני 2013
יום שישי, 21 ביוני 2013
יום רביעי, 12 ביוני 2013
יום ראשון, 9 ביוני 2013
היווצרות צל
עבודה בפיזיקה חלק עיוני: (דויד ובר)
https://docs.google.com/document/d/1RG_W4-hIlqA7bXjtxGUp3fImy1Ov545yFPHxbIBwfuA/edit?usp=drive_web
https://docs.google.com/document/d/1RG_W4-hIlqA7bXjtxGUp3fImy1Ov545yFPHxbIBwfuA/edit?usp=drive_web
החזרה פנימית גמורה, סיבים אופטיים
חלק העיוני :
https://docs.google.com/document/d/18UA9rySDzv2J0rbz-WB4jB9wV3kL8FSmb3kWcJJLcF4/
https://docs.google.com/document/d/18UA9rySDzv2J0rbz-WB4jB9wV3kL8FSmb3kWcJJLcF4/
יום שבת, 8 ביוני 2013
מצגת, חלק עיוני, תמונות וסרטונים על העין האנושית- תמיר נבון ורוני רטניצקי
תמונות שקשורות לחלק העיוני:
חלקי העין:
איך אנחנו רואים:
עיוורון צבעים- מדוכים ותא קנה
סוגי ליקויי ראיה:
עין קצרת רואי-
עין רחוקת רואי-
סרטונים על העין שנמצאים במצגת:
מופעי הירח - טל זלצר ומישל פלדמן
מופעי הירח
View more presentations or Upload your own.
אנימציה המתארת את מופעי הירח במהלך
החודש כפי שהם נראים מכדור הארץ.
|
ביום
הראשון, אנו בכדור הארץ, איננו רואים כלל את הירח. מראהו הולך ומתמלא מיום ליום.
במחצית הסיבוב, ביום החמישה עשר, הירח מואר כולו ואנו רואים אותו במלואו. ממחצית
הסיבוב ואילך – החלק הנראה לעינינו הולך וקטן עד שהוא אינו נראה כלל. ושוב מראה
הירח הולך ומתמלא, ומחסיר ומתמלא חוזר חלילה. בכל עת חצי מהירח מואר על ידי השמש (מלבד בזמן ליקויי ירח) ולכן הוא בהיר, אך רק חלק מההמיספירה המוארת של
הירח נראית מכדור הארץ והיא יכולה לנוע מ-100% (ירח מלא) ל-0% (מולד הלבנה). הקו המפריד בין החלק המואר ללא מואר נקרא טרמינטור (Terminator).
כדור
הארץ והירח המרותקים זה לזה בהשפעת הכבידה מתפקדים בעצם ככוכב לכת כפול. אך מכיוון
שמסת כדור הארץ גדולה מזו של הירח פי 81, נמצא מרכז הכובד של המערכת המשותפת מתחת
למעטה כדור הארץ. בשל השפעת הכבידה של כדור הארץ על הירח, מפנה הירח אל הארץ תמיד
את אותו צד ומכאן שמשך סיבוב הירח סביב צירו זהה למשך ההקפה שלו סביב כדור הארץ -
29.5 ימים. את הצד המרוחק, המכונה "הצד הנסתר", אין אנו רואים אף פעם.
הירח, כמו כוכבי הלכת והירחים במערכת השמש, מקבל את אורו מהשמש. קרני השמש מאירות
תמיד רק מחצית מפני הירח, אך אנו מסוגלים להבחין רק בחלקים המוארים של הצד הפונה
כלפינו. זאת הסיבה לכך שפני הירח משתנים מיום ליום.
מאחר
שמהירות הסיבוב של כדור הארץ גדולה מזו של הירח, אנו מבחינים בזריחתו באיחור של 50
דקות בממוצע מלילה אחד למשנהו. בעת מולד הירח הוא מופיע במערב כשהוא הולך ומתמלא,
ולאחר המילוא, הוא הולך ומחסיר ונראה במזרח.
לוחות
שנה רבים מושתתים על מחזור הירח; הראשיים שבהם הם העברי והמוסלמי. בשני לוחות אלה
מתחיל החודש בעת המולד, אז זורח הירח עם זריחת השמש ושוקע עם שקיעתה. בימים לאחר
מכן הוא נראה כחרמש דק, מעט לאחר השקיעה. במשך הרבע הראשון, זורח הירח בדיוק רבע
יממה לאחר הזריחה (צהרי היום) ושוקע בחצות הלילה. הירח המלא זורח עם שקיעת החמה
ושוקע עם זריחתה, כיוון שהוא מצוי מול השמש. ברבע האחרון, זורח הירח רבע יממה לפני
הזריחה (בחצות הלילה), ושוקע בצהרי היום. לירח יש 8 מופעים: ארבעה עיקריים וארבעה
משניים. העיקריים הם: מולד הירח, רבע ראשון, מילוא הירח ורבע אחרון. ביניהם מצויים
המופעים המשניים: סהרון מתמלא, לקראת מילוא, אחרי מילוא וסהרון מחסיר.
ניתן
לזהות באיזה שלב של החודש הירח לפי צורתו. כאשר הירח גדל, הצל נמצא בצידו השמאלי
ואם נוסיף בדמיוננו קו זויתי קטן מעליו נקבל את האות ז (בכתב) ניתן לזכור זאת כי ז
= זורח. כאשר הירח קטן, הצל נמצא בצידו הימני ואם נוסיף בדמיוננו קו זויתי קטן
מעליו נקבל את האות ג (בכתב) ניתן לזכור זאת כי ג = גורע
שנו
גם מצב שבו הירח הוא המוסתר מהשמש על-ידי כדור-הארץ. מצב זה נקרא "ליקוי
ירח", והוא מתרחש באמצע חודש, כאשר הירח נראה במילואו: הירח נמצא אז בקו ישר,
ירח -כדור-הארץ-שמש. מצב זה נמשך כשעתיים. בדרך כלל בשעות ליקוי, הירח נראה בצבעי
אדום כהה.
עבודת חקר בפיזיקה - אשליות אופטיות - לחן פריטל נטע אלמליח
חלק עיוני
מצגת אשליות אופטיות
https://docs.google.com/document/d/1IvNu8FwVC5EHcNMx3Ajvzzdfgyclc7fPIKXSq_3Cg
JA/edit?usp=sharing
הקישור הזה זה החלק העיוני שלנו בגוגל מסמכים
מצגת אשליות אופטיות
יום שישי, 7 ביוני 2013
הירשם ל-
רשומות (Atom)